פסק-דין בתיק ע"פ 2263/08

1.       לפניי ערעור על החלטת בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת י' ייטב), בתיק ב"ש 5482/07, מיום 25.3.08, לפיה נדחתה בקשתו של המערער להארכת המועד לביצועו של צו הריסה מינהלי.

          מדובר בצו הריסה מינהלי, שהוצא ביום 24.5.07 על-ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, מכוח סמכותו לפי סעיף 238א(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. הצו התייחס למבנה חד-קומתי בשטח של 36 מ"ר שהוקם בשכונת ג'אבל מוכאבר בירושלים, זאת ללא היתר בנייה.

2.       המערער, שהקים את המבנה, הגיש לבית-משפט קמא ביום 6.6.07 בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי, או לחלופין - לעיכוב ביצועו. בגדרה של הבקשה התייחס המערער לפגמים בהליך הוצאת הצו; והוסיף וטען, כי קבלת היתר בנייה מצויה בהישג-יד, זאת נוכח הכנת תכנית מתאר 11193 שעשויה להכשיר את המבנה. 

3.       בדיון בבית-משפט קמא שהתקיים ביום 5.9.07, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה המערער יחזור בו מהבקשה ויהרוס את המבנה עד ליום 1.3.08, אלא אם כן, עד למועד זה יהיה בידיו היתר בנייה כדין. כן הוסכם בין הצדדים באותו דיון, כי אם לא יהרוס המערער את המבנה עד למועד האמור, תחל תקופת שלושים הימים לביצוע ההריסה ביום 16.3.08, והמערער לא יעלה טענות נוספות כלשהן לגבי תוקפו של הצו.

לבקשת הצדדים, ניתן תוקף של החלטה למוסכם ביניהם, ונקבע כי מניין שלושים הימים לביצוע הצו יחל ביום 16.3.08.

4.       בבקשה נוספת שהגיש המערער לבית-משפט קמא, טען הלה כי תכנית מתאר 11193, שהוגשה לרשויות התכנון, אמורה להכשיר את תוספת הבנייה. על-כן עתר הוא להארכת מועד ביצועו של צו ההריסה המינהלי בכארבעה חודשים.

בהחלטתו מיום 25.3.08 דחה בית-משפט קמא את הבקשה, בציינו כדלהלן: "לאור ההסדר בין הצדדים, ומאחר שגם אם החלו הליכים להכשרת הבנייה, לא מדובר בהיתר בנייה המצוי בהישג יד, אלא בתחילתו של הליך ארוך, כפי שפורט על-ידי בא-כח המשיב, לפיכך אני דוחה את הבקשה".

על ההחלטה האמורה נסב הערעור דנן.

5.       בהודעת הערעור ובטיעונים שהשמיע לפניי, טען ב"כ המערער כי הליך הכנת תכנית 11193, שאמור להכשיר את הבנייה הנדונה, מצוי בעיצומו; והציג אישור שניתן לו הבוקר, 6.4.08, בלשכת התכנון המחוזית לפיו "תכנית 11193 נמצאת בשלב בדיקת תנאי הסף אצל לשכת תכנון מחוז ירושלים". כן טען הוא, כי מרשו הופלה לרעה ביחס לאחרים, אשר צווי הריסה מינהליים שניתנו לגבי מבנים שבבעלותם לא הוצאו לפועל והומרו בהגשת כתבי-אישום. 

6.       ב"כ המשיב גורסת, כי בדין דחה בית-משפט קמא את הבקשה להארכת  מועד לביצועו של צו ההריסה המינהלי, וטוענת כי המערער מלין כנגד הסדר מוסכם, שהיה צד לו בדיון מיום 5.9.07; וכי מכל מקום, אין בהגשת התכנית, שטרם נפתח תיק בעניינה, כדי להצדיק הארכת מועד ביצועו של הצו.

7.       לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

ראשית לכל, הגשת הבקשה לארכה נוספת, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה דיונית בדבר מועד ביצוע הצו, נגועה בחוסר תום לב (ראו והשוו: בג"צ 885/07 אבו גאליה נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם, 30.01.07)).

מכל מקום, דין הבקשה אף להידחות לגופה. תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק - בכלל, ועל דיני התכנון והבניה - בפרט. צווי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית בעודה באבה, וכדי למנוע עובדות מוגמרות בשטח. כבר נפסק, לא אחת, כי לנוכח תכליתו של צו ההריסה המינהלי, ככלי יעיל לאכיפת דיני התכנון והבנייה, אין להורות, ככלל, על עיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי לשם קידום הליכי תכנון, אלא אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג-יד (רע"פ 5205/07 אוהרנסיאן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (ניתן ביום 5.9.07); רע"פ 10607/07  שומאן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (ניתן ביום 12.2.08)). בהקשר זה ראוי לחזור על הדברים שנאמרו ברע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים (לעיל):

"... כפי שמתברר, אין דברים אמורים בתוכנית מתאר מאושרת, ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג-יד מיידי ורק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב אותו באופן זמני. כאן דברים אמורים בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב מאוד שסיכויו אינם ידועים; ואפילו תאושר תוכנית המתאר ותכנס לתוקף, יהיה על המבקש להגיש בקשה להיתר בנייה, וגם הליך זה דרכו להמשך מספר חודשים. אי-הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המנהלי אשר, כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית. אכן, בית-המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן. המקרה שלפנינו אינו כזה".

אין לפנינו נסיבות חריגות שבהן היתר הבנייה הנו בהישג-יד, שכן התכנית הנרקמת מס' 11193 מצויה בשלב ראשוני של בדיקה אם עומדת היא בתנאי הסף. מכל מקום, אף אם ייקבע שהתכנית האמורה עומדת בתנאי הסף, עדיין ארוכה הדרך להכשרת הבנייה הנדונה, שכן הליכי הפקדת תכנית המתאר, שמיעת ההתנגדויות, אם תהיינה, אישור התכנית והנפקת היתר הבנייה הנם ממושכים, ועשויים להימשך חודשים ארוכים. על-כן, אין זה המקרה החריג ויוצא הדופן שבו ראוי לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי לצורך קידום הליכי תכנון; ובפרט, כאשר הייתה הסכמה בעבר, לקציבת אורכה מוסכמת מוגדרת לביצוע ההריסה.

טענת המערער, בדבר אפלייתו ביחס לאחרים, הוצגה כטענה כללית, ולא הוכחה; ואין בה כדי להצדיק עיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי.

8.       על-יסוד האמור לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא לדחות את הבקשה למתן ארכה לביצועו של צו ההריסה המינהלי.

          לפיכך, נדחה הערעור, ומנין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה המינהלי יחל, על-פי בקשת ב"כ המשיב, ביום 25.5.08.

          ניתן היום, א' בניסן התשס"ח, 6.4.2008, בהיעדר הצדדים.